בימי מגיפה

מיתר הלל קורמן

אבישי אדלר ואליה כהן

ביתי מקדש
חבר הוא קיר הוא כותל מערב
תשעה קבין של חושך ורעב
לבלוס את העבר ואין חדש

מוגף התריס
ובלילות הופך מצד לצד
אני כלוא באי המבודד
ניגף מוקף בשבר של רסיס

הר, הבית-ריק
הגיע סופשבוע
מחוגים בשעוני נוזלים

ויש איזה צמא
וקול של בעבוע
שברי קירות אל מיטתי נופלים